ההגדה לפסח נדמית לעתים כאוסף אקראי של מדרשים והיגדים הקשורים זה לזה בקשר רופף. פירוש חדש חושף את החשיבה העמוקה שבבסיס היצירה המגובשת של ההגדה כפי שסידרוה חז"ל
הגדה של פסח, והגדת לבנך: עיון אמוני במהלך סיפור יציאת מצרים, אלי אדלר; מעמק חברון, תשע"א, 493 עמ'
אתגר לא פשוט עומד בימינו בפני כל הרוצה לערוך את ליל הסדר כראוי ולקיים את מצוות סיפור יציאת מצרים באופן שירווה את נפשו.
דורנו, דור של חתימה, התרגל לשמוע הסברים מקיפים וכוללים המצליחים לחרוז תופעות שונות ומגוונות תחת קורת-גג אחת. הקהילה הפיזיקלית חותרת למצוא שיטה מדעית אחת שתכלול בקרבה את כל התיאוריות והתופעות כולן, ועיקרון זה מקרין על כל תחומי החיים. יותר ויותר מגיעה האנושות למסקנה שאין מנוס ממבט רחב-היקף העומד על מכלול כוחות הגוף והנפש לכל כלליהם ופרטיהם, ושבלעדי מבט עמוק וכללי זה לא ניתן להתמודד ברצינות אפילו עם בעיה מקומית וקטנה. הולך ומתברר כיצד כל פרט מהווה חלק אינטגרלי מן המכלול, כך שלא ניתן להבין את האחד בלא האחר. הבנה זו לא נשארה בתחום ההכרתי בלבד, אלא הפכה זה מכבר לצורך נפשי שקשה לנו לוותר עליו. אנו שמחים לשמוע הסברים מקומיים בעלי ברק וחריפות, אך קשה לנו להסתפק בכך בלבד, נפשנו צמאה ליותר.
הדבר בולט מאוד במפגשנו עם ההגדה של פסח. עם השנים נוצר בקרבנו הרושם כאילו ההגדה היא אוסף אקראי של מדרשים, אגדות והיגדים הקשורים זה לזה בקשר רופף. בתור ילדים אין הדבר מפריע לנו, ההתרגשות הראשונית האוחזת בנו בלילות הסדר הראשונים מכסה על הכול. אך עם הגיענו לבגרות מתעוררת בקרבנו תביעה להבין: מדוע הדברים מסודרים כך? מהי המשמעות של הפסוקים והמדרשים לא רק בפני עצמם, ומה הקשר הפנימי החורז את כולם לכלל יצירה אחדותית? מהו המהלך המחבר את ההגדה לכלל אמירה משמעותית שלמה? בדרך כלל אין אנו מוצאים לכך מענה.
פירושים רבים להגדה נכתבו במהלך הדורות. כמעט כולם מפרשים נקודות מסוימות – בעמקות, בחריפות ובבהירות. כל אלה משמחים, ודאי, את לב המעיין בהם. אך בימינו קיימת תחושה כי אין זה מספיק. אנו שואפים להבין את ההגדה כמקשה אחת בעלת מבנה ורצף הגיוני שיהפוך את ליל הסדר לאמירה קוהרנטית אחת, בעלת התחלה, אמצע וסוף. כשאין אנו מוצאים את אשר אנו מבקשים, עומדות בפנינו שתי אפשרויות: או שאנו נוחלים מפח נפש ומתמלאים תסכול; או שמתוך התלהבות-יתר לבאר את סיפור יציאת מצרים בסגנון המתאים לנו אנו נאלצים להתעלם מנוסח ההגדה המסורתי – במקרה הגרוע, או להשתמש בו כרקע לא מחייב – במקרה הטוב, ולבנות מהלך עצמאי משלנו, שעם כל הכבוד וההערכה אליו הוא מנותק ממקורותיו.
עם החסר הזה מתמודד הרב אלי אדלר, ר"מ במכינה הקדם צבאית עצמונה, שהוציא בימים אלה הגדה חדשה לפסח. ההגדה, הנקראת "והגדת לבנך", נותנת מענה לתביעות המיוחדות של דורנו. החידוש העיקרי שלה הוא הביאור הבהיר, המראה כיצד המבנה הרעיוני של ההגדה הולך ונבנה לאיטו, לבנה על גבי לבנה, קומה אחרי קומה, מראשית ההגדה ועד אחריתה. מבנה זה בא לידי ביטוי הן לאורך הפירוש לסימן ה'מגיד', והן במהלך רעיוני הרואה גם בשאר סימני הסדר מכלול רוחני מובנה ושיטתי. הגדה זו מאפשרת לנו להתענג על הסברה כוללת ומקיפה, החורזת את ההגדה מראשיתה עד סופה כעניין שלם אחד המתנשא מן המסד עד הטפחות. אין עוד צורך לבחור האם להיצמד לגמרי לנוסח ההגדה המקורי במחיר של רעיונות יפים אך מפוזרים ומקומיים או ליצור הסברה רוחנית מקיפה אך מנותקת מן ההגדה עצמה. מונחת לפנינו הגדה המחברת את שני הצדדים האלה גם יחד.
המהלך הרעיוני המקורי והעמוק ההולך ונפרש לעינינו בהגדה זו לא רק שאיננו עומד כיצירה עצמאית המנותקת ממילות ההגדה, או המחוברת אליהן בהכרח מלאכותי, אלא אדרבה, ההסברה צומחת ועולה באופן טבעי מתוך סימני הסדר עצמם, מתוך מילות ההגדה. היא חודרת לעומקן, מאירה את משמעותן ומתוך כך אף חורזת אותן לכלל בניין רעיוני-אידיאולוגי-רוחני שלם, מרהיב עין ומשובב נפש. מתברר כי כל הרוחב, המעוף ובעיקר המהלך האחדותי הכולל – הכול נמצא טמון וגנוז בהגדה עצמה, אלא שהיינו זקוקים למשקפיים המתאימות כדי לראות זאת.
לו זה היה כל החידוש שבהגדה זו – דיינו. אך מכיוון שאין כולם יכולים לעסוק בביאורים ארוכים ועמוקים תוך כדי עריכת הסדר וקריאת ההגדה, הוסיף המחבר מהלך תמציתי המבאר בקיצור ובראשי פרקים את הרעיונות העיקריים שהתבארו באריכות בביאורו להגדה. כך יש לנו שתי הגדות כרוכות יחד: הגדה עיונית, המתאימה ללימוד מעמיק בימים שלפני החג – ואף במהלך ימי החג; והגדה שימושית המותאמת לקריאה בליל-הסדר עצמו, בשני נוסחים – אשכנזי וספרדי – לקיום מהודר של מצוות 'והגדת לבנך ביום ההוא'. 'מנֶה של קודש – כפול היה'.
הגדת 'והגדת לבנך' של הרב אלי אדלר איננה חידוש מקומי בלבד. היא מציבה בפנינו רף חדש של ביאור, שמעתה אנו רשאים לצפות לו מכל ביאור להגדה של פסח ומכל חיבור העוסק בביאור התפילות והנוסחים שתיקנו חז"ל. המעיין בהגדה זו יזכה לשמחה מיוחדת ולמבט חדש ומעמיק על ליל הסדר ועל חג הפסח בכלל, כאשר על המילים הישנות, הנדמות כמוכרות היטב, יישפך אור חדש, מרענן ומרומם.
ההגדה מוקדשת לעילוי נשמת רס"ן אלירז פרץ והרוגי הפיגוע בעצמונה: אריה קרוגליאק, אריאל זאנה, אשר מרקוס, טל קורצוויל וערן פיקאר הי"ד. להזמנות: 052-8990321
פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ד' בניסן תשע"א, 8.4.2011
